ילדים, בתי קפה ומה שביניהם
זה מתחיל כשאת מגיעה לרגע הזה בחופשת הלידה שאת מרגישה מספיק אמיצה ללכת עם הבייבי שלך לבית קפה. את מתזמנת את היציאה מהבית, עוד רבע שעה טיול עם העגלה כדי שהבייבי יישן ממש חזק, מתיישבת בבית הקפה - לפעמים עם חברה ,לפעמים רק את והעיתון, מזמינה הפוך קטן חלש, בכוס זכוכית, בלי הרבה קצף ואיזו עוגת גבינה ליד, או אולי עדיף לוותר על העוגה (בכל זאת עוד יש כמה קילוגרמים שיושבים שם מאז הלידה). טוב, אז עוגייה קטנה..אולי כריך..טוב, רק קפה. הפוך חלש בכוס זכוכית בלי הרבה קצף. 5 דקות של קריאה בעיתון והנה זה סופסוף קורה... בכי!! אוח, הייאוש. את נאלצת לשתות את כוס הקפה בלגימות ענקיות ומהירות, כשתינוק תלוי לך על היד השנייה. אבל העיקר שישבת בבית קפה, וכל הסובבים אמרו לך איזה חמוד הקטן ואיך הוא דומה לך.
כנראה שגם בשאר הפעמים שתנסי את אותו הריטואל התינוק שלך יתנהג בצורה דומה, עד שתשכחי שהקונספט של בתי קפה הוא לשתות קפה או חלילה לאכול. וזה תקף כמובן גם למסעדות, ארוחות שישי או כל פעם במהלך היום שתרצי לנשנש איזה משהו ככה בקטנה.
כל הורה שבטעות רשם את הילד שלו לגן שלא פועל בימי שישי, המלצה חמה - תחליפו גן. אין רגעים מוערכים ומתגמלים יותר במהלך השבוע מיום שישי בבוקר. 4 שעות יקרות מפז בהן יש לך חופש מוחלט לעשות כל דבר העולה בדעתך: ניקיונות, בישולים, קניות, סתם לטייל, לשבת בבית קפה, להיפגש עם חברים, לישון, והכל כשמסביב שקט מופתי. 4 שעות שמטעינות אותך באנרגיות לכל הסופ״ש והשבוע שיבוא אחריו. 4 שעות שמצפים להן כל השבוע...סופ״ש נעים!
