עובדת עצות
לא הרבה זמן אחרי השחרור מהצבא מגיע השלב שבו ההורים כבר לוחצים, החברים כבר עמוק בלימודים ואת עדיין לא החלטת מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה. מפה לשם את מוצאת את עצמך לומדת איזשהו תואר כללי עם קורסים כלליים, שבכללי - כולם לומדים, ולא ממש מבינים למה.
יש אנשים ברי מזל שתמיד ידעו מה הם רוצים לעשות והצליחו להפוך את החלום למציאות, יש כאלו שחלמו על מקצוע אחד אך התפשרו על אחר, ישנם אלו שהייעוד מצא אותם בדרך קוסמית כלשהי ויש את אלו (ואני ביניהם) שפשוט לא יודעים במה הם רוצים לעסוק ורק עוברים מתחום לתחום, מחברה אחת לשנייה במטרה למצוא את משרת חלומותיהם. אחרי שהתקשרתי לקבוע תור ליועצת התעסוקתית הסתבר לי שיש לא מעט אנשים כמוני, אחרת איך אפשר להסביר את העובדה שהתור הפנוי הבא הוא רק בעוד חודשיים?! לפחות זה אומר שאני בחברה טובה.
אולי דווקא לאנשים כמוני משרת החלומות אינה תלויה במשרה עצמה או בתוכן שלה אלא בזמן הנדרש לביצועה. אני לא מתכוונת לוויתור מוחלט על תחומי העניין בעבודה או עבודה במקום שלא כיף להיות בו, אבל אולי משרה שלא תדרוש שעות ארוכות ותשאיר זמן פנוי להינות מתחומי עניין אחרים היא משרת החלומות שלי. משרה שתאפשר לי להסתובב בחוץ ולהינות מהשמש, להירשם לחוג או שניים, להיפגש עם חברים בשעות הגיוניות, לבשל, לעשות שופינג, ללמוד משהו חדש או סתם לשבת על הספסל בגינה ולהינות מהשקט.
אין ספק שהשיקול הכלכלי הוא הבעיה העיקרית שעולה פה והוא זה שכרגע לא מאפשר להפחית משעות העבודה הנוכחיות (מישהו אמר הייטק)..אבל היי, תמיד כדאי שיהיה משהו לשאוף אליו, ואין לי ספק שאני גם ממש אנסה להשיג אותו 💪.
לסיום, "עדיף לחיות חיים קצרים שמלאים בכל מה שאתה אוהב לעשות מאשר חיים ארוכים שבוזבזו בצורה עלובה." – אלאן ווטס
